פרולוג:
ביום ששי האחרון הגשמתי חלום ישן, לצאת לטיול אשר מקיף את העולם. לשעה אחת נכנסתי לנעליו של הג'לטלמן האנגלי הידוע פיליאס פוג, גיבורו של ז'ול וורן בספרו "מסביב לעולם בשמונים יום" והפלגתי מישראל לאירופה, נסעתי מצפון יבשת אמריקה לדרומה ומשם המראתי לאוסטרליה וניו זילנד.
נכנסתי לטרמינל של איש הענבים ביפו העתיקה ואחרי שעשיתי צ'ק אין מהיר, קיבלתי את כרטיס העלייה למטוס שלי, בדמות כוס יין, ונתתי לעצמי לרחף. כן, לא בכל יום יוצא לאדם מהישוב להקיף את העולם כולו ועד בנחת, בלי למהר, בלי לדאוג למזוודות, בלי להמתין בתורים והכי חשוב עם כוס יין ביד.
לרשימה המלאה של הטעימה לחצו כאן
לביקורת הקודמת שלי בית פתוח באיש הענבים לחצו כאן.
מה היה לנו שם:
נחתתי באיטליה- Sartori Soave Classico 2006 - סרטורי סואבה 2006 (60 ש"ח). למרות שהסואבה הוא זן יין לבן מאוד פופלרי המרכזי של ונטו בצפון איטליה, היין הזה נקרא על שם הכפר סואבה שבו הוא מיוצר אשר במרכז האזור. יין לבן קליל ונהדר לימי קיץ החמים של ארצנו. בעל ארמות עדינות של אפרסקים ותפוחים. מומלץ מאוד בטווח במחירים הנ"ל. 88 נקודות.
התחנה הבאה ניו זילנד- Astrolabe Sauvignon Blanc 2007 - אסטרולאב סוביניון בלאן 2007. השם של ייקב הגיע מספינה צרפתית שהגיעה למיצרי מלבורו ניו זילנד במאה ה19. היין מביא איתו ארומות חזקות מאוד של פירות בשלים, בעיקר גויאבות אך בפה הוא מרגיש פחות מתוק ממה שהאף מריח. יין לבן בעל גוף בינוני עם מרקם של משי וסיומת חמצמצה. יין טוב אך במחיר של 135 שקלים אפשר למצוא לבנים רבים שיתנו את התמורה בפחות. 87 נקודות.
חזרה לאירופה והפעם אוסטריה- זפ מוזר, גרינר ולטניר 2006. Gr?ner Veltliner. (שם הרבה פחות מגניב). האמת שלא הכרתי את הזן האוסטרי הזה, אך מסתבר שהוא מיוצר ע"י בלמעלה מ 36% מיקבי אוסטריה, מה שהופך אותו לזן הפופולרי ביותר במדינה. אורמות יפות של פירות הדר עם נגיעה ירוקה גם של דשא קצוץ. בפה היין מאוד מאוזן, בעל גוף קל עד בינוני ועם סיומת ארוכה יחסית. ב85 שקלים הוא ללא ספק יין ששווה לנסות ולהשיג. 89 נקודות.
עברנו לאדומים…
La Braccesca Vino Nobile 2004 - לה ברצ'סקה, וינו נובילה דה מונטפולצ'יאנו 2004 איטליה, או איטליה… כבר מהאף אתה יודע שהגעת לארץ המגף, עשבי תיבול, שזיפים ותאנים שחורות באף, דובדבנים מתוקים / חמוצים עם חלודה (כן חלודה!) בפה. יין נהדר עם גוף בינוני עד כבד, סיומת נפלאה וטנינים נעימים. זהו היין שקניתי גם לבסוף. מחירו 115 ש"ח אף עם החזר של 35 שקלים הוא עלה לבסוף רק 80, תמורה מעולה למחיר. 90 נקודות, ותשמעו את זה… בבדיקה באינטרנט גיליתי שרובט פארקר (המלךךךךךךך!!!!) נתן ליין 91 נקודות. כלומר אני מחמיר יותר מפארקר, אצלי צריך להתאמץ יותר. מגניב!
Kanonkop Kadette 2004 - קנון קופ קאדט 2004 הגענו לדרום אפריקה. הקאדט הוא בלנד שמורכב מפינוטאז' קברנה סוביניון ומרלו. באף מקבלים תותים, תותי יער ופטל. בפה היין בעל גוף בינוני עד כבד, נעים לשתייה, מאוזן מאוד, בעל מרקם של משי ועם סיומת מעט מתובלנת. במחיר של 100 שקלים זהו לטעמי יין נהדר. 90 נקודות.
Luis Felipe Edwards DO?A BERNARDA 2002 - לואיס פיליפה אדוארדס, קברנה סוביניון, דונדה ברנרדה 2002 בתור אחד מהייקבים הגדולים בצ'ילה את יינות לואיס פילפה אפשר למצוא בקלות בארץ והם דוגמא טובה ליינות העולם החדש בכלל וליינות דרום אמריקה בפרט. הדונה ברנרדה הוא מיינות הדגל של הייקב. ארומות חזקות מאוד של פירות אדומים ובשלים (שזיפים ותמרים), אדמה ועץ. גוף כבד עם טאנינים חזקים, סיומת ארוכה שנמשכת זמן רב ומביאה איתה טעמים שניים. יין חזק, לטעמי הוא נוטה להיות קצת יותר מידי פירותי, עם היה לא יותר איזון הוא היה יין אדיר. ב 120 ש"ח, 89 נקודות שווה לנסות.
2002 Penfolds Shiraz Bin 28 פנפולדס דיראז בין 28 2002- עוד דוגמא להבין טעם של אזור מייקב ענקי, הפעם מאוסטרליה. השיראז האוסטרלי עבר את כל הדרך שמותגים עוברים: מגימיק לטרנד, דרך פריצה בין לאומית עד שקיעה ובחזרת קאמבק כאופנת רטרו עד להתקבעות כקלאסיקה. יין טוב. מאוד פירותי באף ובפה בעל גוף בינוני (קצת יותר גוף היה מרים את היין), הרבה יותר מאוזן מהלואיס פיליפה הצ'יליאני, סיומת טובה. 91 נקודות, 155 שקלים. לא זול.
אפילוג:
קודם כל נחשו איזה יין היה הכי יקר?
אתן לכם רמז - "הבה נגילה, הבה נגילה ונרננה…"
יקב מרגלית, אניגמה 2006, 250 שקלים, וזה עוד לא סדרת העילית של הייקב! חבל. אני יודע, קשה להתפרנס מעשיית יין, השוק הוא שקובע את המחיר. אבל בכל זאת, חבל. חבל, כי בחצי מהמחיר אני יכול להשיג יינות לא פחות טובים. חבל כי יין ישראלי צריך להיות נגיש לישראלים, כמו שתמיד מקצים כרטיסי נוער וחיילים במשחקי כדורגל.
אני מאמין שכל יין מספר סיפור, על הענבים שלו, על האדמה שלו, על היקב שלו ועל המדינה והאזור שממנו הוא מגיע. היה מעניין לטעום 2 שיראז אוסטרלי ואחד ישראלי (יקב אבידן) ולחוש בהבדלים. היה מעניין להשוות בין ריזלינג אמריקאי לריזלינג גרמני. לטעום את ההבדל בין אילטיה לצרפת, בין ספרד לפורטוגל בין אוסטרליה לניו זילנד. להכיר זנים חדשים. טעימה כזאת היא יותר מכל ספר שקראתי אי פעם, היא הרצאה, היא הרפתקאה, היא חוויה.
תגים: איש הענבים, טועמים עולם, טעימות יין, יין, יין אוסטרלי, יין איטלקי, יין טוב, יין ישראלי, יין צרפתי